<h1>מרדכי הלכ' נדה סימנים תשל"ח—תשל"ט</h1>
<h2>דף סד:</h2>
שמשה בימים של אותם ד' לילות שנותנין לה ב"ה, רב אמר לא הפסידה לילות, שמשמשת נמי (בלילות) [דלילות] כימים, דעד מוצאי שבת תנן, ל"ש לילות ול"ש ימים. ולוי אמר הפסידה לילות [דמאי ד'] דקאמר ד' עונות, או ד' ימים או ד' לילות, וכיון ששמשה ביום הפסידה לילות. ורב דקאמר לא הפסידה לילות א"כ אמאי קתני לילות, דמשמע דוקא לילות ולא ימים, הקמ"ל כו'. ומש"ה קתני עד מוצ"ש, לאשמועינן דשרי למיבעל בשבת, אע"פ שאותו מקום דחוק הוא עדיין אפ"ה שרי, אע"ג דשמא עביד חבורה, דדבר שאין מתכוין מותר. בעל בתחלה ולא מצא דם וחזר ובעל ומצא דם ובסתם (בתולה) [בעולה]. א"ר חנינא טמאה, דכיון דלא בא לכתחלה ודאי דם נדה הוא ולא דם בתולים, [רב אסי אמר טהורה כדשמואל דאמר יכולין לבעול כמה (בתולות) [בעילות] בלא דם]. אידך, רבי חנינא, סבר שאני שמואל דרב גוברין הוא, שהיה חכם גדול ובקי בכל דבר. אמר רב בוגרת נותנים לה לילה ראשונה, רב סבר כב"ש.
